נשואה באושר לרני ואמא לשני בנים צמודים.
כשיהונתן נולד החיים שלי השתנו בתחום האישי ובתחום העיסקי. יהונתן איתגר אותי מאוד ועל כך תוכלו לקרוא בבלוג, למעשה הפורקן בימים הקשים היה הכתיבה למגירה ומכאן נוצר הבלוג.
כן, כן, אני יודעת. החופש הגדול כבר הסתיים, כולנו התחלנו בשגרת חיינו ואוגוסט כבר נראה רחוק שנות אור. אז חזרתי אליכם עם הפוסט הזה כדי להזכיר לכם שהחגים עוד רגע מגיעים אלינו, ויש הרבה הורים שכבר רכשו כרטיסים לחופשה בארץ
החופש הגדול כבר איתנו, אנחנו שבועיים בתוכו ויש הרבה מאיתנו ההורים שמתכננים עם הקטנים טיסה ליעד בחו"ל. איזה כיף! כאשר הורים מתקשרים אלי ומתייעצים איתי על משהו שחשוב להם, אני רואה שיש ביקוש לשאלה ורצה למקלדת לכתוב לכם את התשובה
למי שלא מכירה אותי, אני בתחום של ליווי הורים כבר כמה שנים טובות ויפות בחיי. אני מלווה הורים ומדריכה אותם עם הקטנים שלהם איך להגיע להרדמות עצמאית ולשינה רצופה, איך מורידים גורמי תלות ומאפשרים לילד להיות עצמאי ומלא בביטחון בחדר
אני אוהבת לכתוב לכם ההורים, על שאלות שחוזרות על עצמן, על סיפורי מקרה שחוזרים על עצמם, למה אני אוהבת? כי אם זה חוזר על עצמו, כנראה שזה חוזר על עצמו בהרבה בתים, הרבה הורים עושים ומנסים את אותם הדברים ושואלים
פורים בפתח, חג נהדר להורים וגם לילדים. מלא צבעים ושמחה, ולילדים ? חגיגה אחת גדולה. אנחנו ההורים חושבים ומתלבטים למה נחפש את הילד שלנו. משקיעים זמן רב של מחשבה על מקוריות, יצירתיות והתלבטות יחד עם הילד שלנו. סביב החג כל
יש גיל שמגיע ובו הילד שלנו כבר רוצה שנזמין לו חבר אחרי הגן, לשחק יחד אחר הצהריים. החבר מגיע לבית שלנו על מנת לשחק עם הילד שלנו. הילד שלנו מבין את תמונת המצב שהחבר שהגיע רוצה גם הוא לשחק בצעצועים
למי שלא מכירה אותי, אני אמא לצמודים, בהפרש של שנה ותשעה חודשים. אנחנו מתגוררים בדירת שיכון קטנה, כאשר נולדו הבנים, הבנתי שאין בריירה והילדים יצטרכו לחלוק חדר שינה משותף, לפחות עד אשר נעבור מדירת השיכון. בימים אלו כאשר יהונתן בכורי
חנוכה כבר כאן, חג האורות, הנרות, החנוכיות, הסופגניות … חגיגה שלמה להורים ולילדים יחד. ואם אנחנו בעניין האורות, אז לכבוד החג הנפלא גייסתי את מעצבת הפנים ויועצת התאורה המצוינת שרי בר-נע גבעון שתתן ל"נס קפה קר" את דעתה המקצועית על
מכירות את זה שהשבועות טסים, כל בוקר אנחנו מתעוררים ולא מספיקים כלום וכבר מגיע הערב? השבוע שחלף היה לי לא נורמלי, מלא בעבודה (מלאת הודיה), מלא בזמן אמא ובכלל בכלל בלי זמן לעצור שניה ולשתות נס קפה (לא) קר ולחשוב.
לידת הבכור שלי, הביאה איתה כל כך הרבה משמעות לחיים שלי, המהפך מזוג שעושה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה לזוג הורים לתינוק שלא תמיד ידענו מה הוא רוצה ומה הוא דורש ולאט לאט למדנו והכרנו כולנו אחד את השניה.
