פינת האם עם קרן אביאל

מעולם לא פגשתי אותה במציאות, אבל אני ממש מחכה לזה.

אני עוקבת אחריה מלא זמן!! יש לה פרופיל באינסטגרם שהוא מדהים ומעורר השראה ויופי בצורה יוצאת דופן.

היא אמא, חוקרת מוח והיא גם ממש יפה.
אחרי שאנחנו בקשר וירטואלי כבר תקופה ארוכה, הזמנתי אותה להתראיין לנס קפה קר, בלוג ההורות הכי שווה ברשת.
נחשו מה ?
למזלי היא הסכימה.

אז קבלו אותה במחיאות כפיים: קרן אביאל מספרת לנס קפה קר את כל הסודות שלה על ההורות:

קרן, משלבת בין בית, עבודה, ילדים והחיים עצמם.
היא אמא לשני ילדים, ניקול בת 13 ודילן בן שנה וארבעה חודשים.

איך את משלבת בין להיות אמא לבין הקריירה ?
האימהות הייתה שם מאז שאני זוכרת את עצמי, הפכתי לאמא בגיל 20 עוד לפני שהתחלתי את מסע הקריירה שלי. כשהלימודים נכנסו לתמונה נאלצתי לעשות לא מעט הקרבות שדרשו ממני המון כוח והמון הסתכלות קדימה. לא תמיד זה היה פשוט, ורגשות האשמה כרסמו בי כמו כנראה ברוב האימהות שאני מכירה, זה כנראה משהו מובנה במערכת שלנו, אבל ידעתי לאן אני רוצה להגיע. אני לא מתביישת לספר שהתבגרתי יחד עם בתי הבכורה ניקול. האימהות הראשונה הגיעה מהמון רצון ואהבה אך עם זאת עם המון חוסר בשלות או מודעות. היא הייתה חלק מהמסע הלא רגיל שלי כאמא כל כך צעירה שלא מוותרת על כלום בדרך. בימים שנאלצתי לעזוב אותה היא הייתה גורם הכוח שלי לא לוותר. היא תמיד הייתה הסלע שלי והבית שלי והחברה הכי הכי טובה שלי! שנים קדימה הגיעה האימהות בפעם השנייה ובה היה לי ברור שזה מה שאני רוצה להיות לפני הכל, אמא. הקריירה שלי היא חלק בלתי נפרד ממני והסוד להצליח לשלב בין הדברים לדעתי הוא בלהבין שזה בסדר להוריד את הרגל מהגז ולתת לדברים את הקצב הנכון והבריא שלהם.

לפני שנה לא הייתי אומרת כזה משפט. אני טיפוס שרץ עם הדברים, מה זה רצה? טסה! אבל למדתי לראות שיש לזה מחיר. היום אני יודעת שאם אני רוצה להצליח במה שאני עושה ולהיות האמא שאני רוצה להיות אני אעשה את הכל (כולל הכל) אבל בקצב שלי, ולעולם לא אוותר על שום דבר בדרך.

האם את זוכרת מה היו החששות לפני הילד הראשון ? והאם הן התגשמו? איך התגברת עליהם?
ניקול נולדה כשהייתי בת 20, ואם להיות כנה לחלוטין, אני לא זוכרת חששות של ממש, אני זוכרת הרבה התלהבות ומעט מאוד הבנה של מה הולך להגיע. יתכן שהחשיפה שיש לנו היום למדיה מעוררת הרבה יותר ממה שאפשר היה לדמיין פעם (ולפני 14 שנים זה היה ממש פעם, הרבה לפני הרשתות החברתיות והתקשורת החדשה). אחרי שחוויתי אימהות בגיל 20 ואימהות בגיל 30, אני יכולה להגיד חד משמעית, שגיל הוא חתיכת פקטור! מה שבטוח זה שאי שם כשנולדה הילדה הראשונה שלי קרה כל מה שלא יכולתי לדמיין אפילו, רכבת הרים משוגעת שבנתה את מי ואת מה שאני היום!

האם את זוכרת מה היו החששות לפני הילד השני? האם הן התגשמו? איך התגברת עליהם?

דילן נולד אל תוך מציאות מאוד בשלה, מאוד מבינה, מאוד מכילה, מאוד בוגרת. ניסיון העבר וכל המסע שעברתי עם ניקול חישל אותי ברמות שקשה לתאר ולהסביר במילים, וכשהרגשתי שאני מוכנה לאימהות בפעם השנייה : הייתי באמת מוכנה! לא היו לי חששות שלא אוהב אותו כמו שיש להרבה אימהות שהפער בין הילד הראשון לשני קטן מאוד, לא חששתי איך אסתדר כי הלביאה שבי התעוררה עם שני הקווים בבדיקה ההיריון הביתית, הרגשתי שהייתי מוכנה להכל, בעיקר לקשיים. בדיעבד נדמה לי שרציתי אותם כי הרגשתי שאני צריכה לחוות את הכל בצורה הכי עוצמתית שיש כי באיזשהו מקום לא הצלחתי להיות שם עד הסוף בפעם הראשונה.

טיפים לאמא טרייה?
ל-ה-ת-מ-ס-ר! להתמסר לחוויה המטורפת הזו שנקראת אימהות! להתמסר לכל רגע של חיוך, לכל דבר חדש שהם עושים, לכל מבט וצליל, לכל לילה לבן ולא פשוט, להתמסר ולספוג אותם כמה שיותר כי זה טס! זה פשוט טס, נעלם , מבלי שאנחנו מצליחים להבין איך זה נגמר כל כך מהר.

טיפים לאמא עם ילדים בוגרים?
לתת להם מקום. פשוט ככה. דעתם נחשבת, היא שם, היא אמיתית. לרצות לשמוע אותם, אפילו כשעייפים ובא לנו קצת שקט. תרימו מבט, תסתכלו עליהם, תקשיבו להם, ת-ש-א-ל-ו שאלות. תתעניינו(!) ולעולם לא לזלזל באיך שהם רואים את  הדברים.

איך את מבלה עם הילדים אחר הצהריים?
במזג אוויר טוב ובימים שאין חוגים, יש לנו ריטואל קבוע שאני חוזרת מהעבודה, אוספת את כולם מהמסגרות ויוצאים לטייל. תמיד קונים גלידה או רוגעלך (וקפה בשבילי כמובן) מטיילים, מקשקשים, צוחקים, מתנדנדים ובשלב מסויים החצי שלי מצטרף אלינו. כשמזג האוויר לא משהו אנחנו מכינים שוקו בבית, לוקחים עוגיות טעימות ונמצאים כולם יחד בסלון, משחקים, מדברים, חיים.

 איך את מבלה עם ניקול ומתי? האם יש לכם איתה זמן איכות שונה כהיותה בוגרת?
מאז שדילן נולד הרבה יותר חשוב לנו לתת את זמן האיכות שניקול באמת רוצה וצריכה. זמן איכות רק שלנו איתה. פעם בשבועיים אני והיא יוצאות לארוחת בוקר ושופינג (זמן בנות שכזה) ואבא שלה לוקח אותה לסרט ולאכול המבורגר. לא בטוחה לגבי איפה היא נהנית יותר 😊

האם את מרגישה שיש לך זמן לעצמך? לעשות משהו שאת אוהבת?
אני חושבת איך לענות על זה כי מצד אחד אני לא מספיקה לעשות אמבטיית קצף מפנקת, או לצאת באופן קבוע עם חברות טובות, או לקרוא ספרים שאני ממש ממש אוהבת לקרוא, או אפילו לעשות כושר , א-ב-ל אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, וההרגשה שלי זה שזה משהו שאני עושה בשביל עצמי. בין אם במחקר שלי והמדע שאני עוסקת בו במסגרת הדוקטורט, ובין אם יצירת תוכן וקריאייטיב ולהיות מובילת דעה בתחום הלייף סטייל והאימהות, אני מרגישה שזכיתי בשילוב מטורף של שני עולמות שאני לא חיה בלעדיהם ואני קמה בבוקר לעשות את מה שאני אוהבת. אז כן, בחרתי לנתב את הזמן שיש לי לשני התחומים האלו שאני מפתחת אז אני מרגישה שאני עושה את זה בשביל עצמי.

נשמח לקבל  מימך המלצה לאמהות על שם של משחק קופסא שהוא הכי מומלץ בעיניך ולאיזה גיל הוא מיועד?
אני אהיה נורא לא מקורית ואגיד מונופול וגם אסביר את עצמי. יש לנו מסורת בבית של משחקי מונופול, אנחנו משחקים את המשחק כל המשפחה מאז שניקולי הייתה ממש קטנה. זה מלמד, מפתח חשיבה אסטרטגית, לא מורכב מידי אך גם לא פשוט וממש מעניין ובעיקר ממש כיף לכל המשפחה.

האם את מצליחה להיות ברגע אחד ביום של נחת ולשתות נס קפה (לא) קר ?
התשובה היא כן! ואני אספר מתי. די מהר אחרי שדילן נולד והבנתי שקפה חם אני כבר לא אשתה לעולם כנראה, מהר מאוד עליתי על זה שכשמתן (החצי המושלם שלי שבלעדיו כלום לא היה קורה) חוזר מהמשרד יש לי פה רגע של הזדמנות לקפה. מאחר ובבוקר לא היינו מספיקים לשתות קפה יחד לעולם, לאט לאט גם הוא התחיל להצטרף אליי לקפה כי ניקול גם בבית ויכולה לשחק עם דילן. לונג סטורי שורט : הקפה של הבוקר שלנו יחד בנחת הוא בשש וחצי בערב, שניה לפני המקלחות , כשהילדים משחקים … ואני מתה (!) על שהרגע הזה ביום!

לאינסטגרם המשגע !! של קרן תוכלו להכנס דרך לחיצה כאן

לעמוד הפייסבוק של קרן – אמא ללא הפסקה , תוכלו להכנס דרך לחיצה כאן