היא חברה טובה שלי שלא ישנה בלילות כבר מעל שנה,
היא פוגשת אותי בכל פעם בגינה השכונתית ובכל פעם מחדש שואלת אותי: "מאיה, את לא יכולה לתת לי איזה טיפ זהב שאשן בלילה כמו שצריך?"
אני תמיד אשיב לה את אותה התשובה: "לא".
לא כי לא בא לי, או כי אני לא יכולה לתת "איזה טיפ", התשובה האמיתית זה כי זה לא באמת יעזור לה.
לימוד הרגלי שינה בצורה נכונה מחייב אבחון מעמיק, התאמת תוכנית עבודה ותוכנית ליווי. כאשר אלו לא מתקיימים, זה לא מקצועי, זה מקטין משמעותית את אחוזי ההצלחה ויכול לגרום לפגיעה כתוצאה מבלבול, יותר מאשר אנסה לעשות טוב.
ובכל זאת, מה אני כן יכולה לגיד לה כדי שהתינוקת שלה בת השנה פלוס תתחיל לישון בלילה?
ראשית להבין אם מדובר בבעיית שינה.
מהי בעיה? תינוק/ פעוט / ילד החווה בלבול בהעברת המסר שלנו כהורים.
99% מהילדים בכל הגילאים שנגיד להם "יאללה הגיע הזמן לישון" לא יגיבו כאילו הגיע הזמן לגינת שעשועים, נכון? הם ירצו עוד פרק בטלוויזיה, עוד ספר אחד אחרון ודי, עוד חיבוק עוד נשיקה, אוכל, מים ובעצם מה לא? כדי למשוך את הזמן ולמעשה לא לכבות את עצמם וללכת לישון.
חוסר יכולת של ההורה להתמודד עם הסיטואציה שנוצרה מתפתח גבול רופף אותו התינוק/ פעוט/ ילד ינסה שוב ושוב כל ערב מחדש.
בעיה אינה נובעת מהפער, אלה מההתייחסות שלנו ההורים לאותו הפער!
ככל שאדם ירצה להיות במקום אחר – כך תגבר ההכרה בכך שאכן קיימת בעיה, מה שמוביל לרצון לפתור את הבעיה.
ואני כאשת מקצוע שמלווה שינה של תינוקות / פעוטות וילדים בכל הגילאים יכולה לומר לכן בגלוי שבעיית שינה מוגדרת על ידי ההורים בלבד.
למה?
כי מבחינת ההורים, רק אם הנושא מפריע להם, מדובר בבעיה.
אבל תרשו לי לחדש לכן.ם שגם אם נושא השינה לא מפריע לכם כלל שהילדים ערים עד השעות שאתם ההורים ערים, זו אכן בעיה.
לחוסר שינה ולחוסר יכולת להתמודד עם הרדמות עצמאית כתינוק/ פעוט/ ילד יש השלכות רבות על העתיד הקרוב והרחוק, כי בעיות שינה אינן נעלמות, הן רק משדרגות גרסה.
ואם עסקנו בנושא של טיפ, אז הטיפ הכי טוב שלי לתת לכן.ם הוא –
איפה שאין גבול ברור, זה בלבול, זכרו זאת.
ואיפה שיש בלבול, יש תסכול.
ותינוקות/פעוטות וילדים מתוסכלים זה לא נעים בכלל, לא לילדים ולא להורים.
