בימים אלה מסיבות הסיום של הילדים שלנו בעיצומן.
קיבלתי כל כך הרבה טלפונים מהורים חוששים, ששואלים אותי:
אבל למה, למה הילד שלי לא כמו כולם?
במסיבת הסיום יש שירים, ריקודים ופעילות של ממש, בה הילדים משתתפים.
הם עושים חזרות גנרליות זמן רב, בגן ובבית.
ההורים רוכשים בגדים יפים, מתנות לגננת וצוות הגן והנה מגיע הרגע הגדול בו אמא ואבא מגיעים נרגשים למסיבת הסיום בגן, מחכים לראות את האוצר הקטן שלהם שר ורוקד בשידור חי.
המוסיקה מתחילה, והילד במקום לככב על רחבת הריקודים, נכנס בין רגליהם של הוריו ולא רוצה להשתתף.
ההורים מרגיעים ואומרים "הוא ביישן".
ואז מנסים שוב, והילד לא רוצה.
ומנסים שוב, והילד בוכה.
אמא אומרת "אולי אני ואתה ביחד?"
אבל עובר שיר ועוד שיר. ההורים רואים את הילדים האחרים רוקדים באושר, מלאים בביטחון עצמי ולא מבינים מה "משובש" בילד שלהם.
אלה המילים אותן אמרה לי אמא בשיחה.
הגננת ניגשת ומנסה, והסייעת מגיעה לעזרה, ועכשיו כל צוות הגן עסוק לנסות ולשכנע את הילד להגיע ולהשתתף כמו כולם.
אבל הילד בשלו. לא רוצה.
זה לא קשור אליך אמא, וזה גם לא קשור לאבא.
ולא, הילד לא משובש.
הילד שלך הוא לא הילד האחר, ששר ורוקד ומקפץ מול כולם בביטחון עצמי.
לילד שלך לוקח זמן, אמא.
אל תאמרי לו שזה לא בסדר, שהוא לא ניסה.
אל תכעסי עליו, אמא.
אל תראי לו שאת מאוכזבת ממנו.
הוא צריך אותך, צריך אותך ברגע הזה יותר מהרבה רגעים בחייו.
הוא צריך שתהיו לצידו, שתראו לו שזה בסדר גם לא להשתתף ורק להסתכל מהצד.
שזה בסדר שהוא כרגע מוצף רגשית מכל היום שעבר עליו, או מעומס הגירויים שהיו לו ביום הזה, שזה בסדר שהוא כל כך רצה והתכונן והתרגש ועכשיו הוא לא מסוגל.
הוא לא עושה לכם דווקא. הוא באמת לא יכול כרגע.
מחכות לו המון מסיבות סיום בחייו.
הוא מתבשל, לומד, מכיר, מתבונן מהצד.
הילד שלך יתחזק, ורק כאשר ירגיש מוכן, הוא ישתתף.
כי כזה הוא הילד שלך. מיוחד, כובש ולא משובש בשום דרך.
לוקח לו זמן, לילד.
חבקי אותו אמא, הוא צריך אותך ואת אבא. הוא צריך את התא המשפחתי שלו.
הוא ינסה בשנה הבאה, ואם לא יצליח, אז בשנה שאחרי.
הוא כל כך מיוחד, הילד שלך.
שלכם
מאיה פולק, יועצת שינה ומדריכת הורים מוסמכת.
בלוגרית הורות ומאמינה בלב שלם כי לכל אמא ואבא לילדים מגיע לשתות,
את הנס קפה שלהם בנחת, והכי חשוב שלא יהיה נס קפה קר.
29 תגובות
כמה מרגש ונכון !!
בתור הורים כל כך חשוב לנו להיות חלק ככולם אבל אנחנו זה לא הילדים שלנו לא הכל צריך להיות עכשיו, באותה שניה שאנחנו חושבים.
הרי גם אנחנו בתור מבוגרים עלולים להיתקל במצב שקשה לנו וזקוקים לקצב שלנו אז בטח ובטח הקטנטנים שנחשפים לעולם לאט לאט כל דבר בעיתו ! תודה רבה לך על כלים שאקח אתי תמיד ❤
תודה רבה ליאת יקרה.
אני לחלוטין מסכימה איתך שגם אנו כמבוגרים עלולים להיות בסיטואציה לא נעימה שמצפים מאיתנו למשהו שהוא לא נעים לנו לעשות באותו רגע או בכלל ובדיוק מכאן מגיעה ההבנה שלנו כהורים עבור הילדים שלנו.
כל כך נכון. חיבוק לך ולמילים שלך
תודה אהובה, חיבוק ענקי חזרה
מסכימה כל כך.. עם כל מילה. הייתי שם והייתי גם במצב של ילד משתתף. המסיבה היא בשביל הילד והעיקר שיהיה לו טוב. אם בחיקך ואם במרכז המעגל.
תודה לך על העלאת נושא כל כך חשוב למודעות.
את ממש צודקת. אין טעם בלנסות לשכנע ילד שלא רוצה. עדיף לשחרר, לחבק חזק חזק וללחוש לו באוזן אני גאה בך, ילד שלי.
זה ישאיר לו זיכרון של מסיבת סיום מעולה!
מאיה ריגשת בכתיבה שלך. את צודקת מאוד. תודה על התזכורת שתמיד טוב להזכר בה
היי מאיה יקרה
כל כך יפה כתבת.
לאהבה לכבד לקבל את ה אחר.
במיוחד שהוא ילדך…
תמשיכי לכתוב ולגעת בנו
פוסט נכון וכל כך חשוב!
לא פעם אנחנו נופלים למקומות האלו מההתרגשות שלנו.
כל כך צודקת. אני זוכרת שלפני כמה שנים עם הילד הראשון היה לי גם קצת מבאס כשהוא לא רצה להשתתף באחת המסיבות. עם השנים ועם הילדים מבינים שהכל בסדר, צריך לתת לילד את הזמן שלו והדברים מסתדרים מעצמם..
ממש ככה איילת,
זמן וסבלנות בעיקר שלנו כהורים.
מאיה אני כל כך מסכימה איתך.
ביום ההולדת של הבן שלי בגן הייתה כזו המולה וראיתי אותו עומד שם, עם מבט קפוא וראיתי שהוא תכף יפרוץ בבכי. ישר נכנסתי לתוך המעגל שהקיף אותו ופשוט הנפתי אותו לחיבוק שלי. וככה על הידיים שלי הוא העביר כמעט את כל יום ההולדת. אני שמחה שהשכלתי לעשות את זה, בעיקר כי אני זוכרת שבתור ילדה קטנה בכל יומולדת בכיתי וההורים שלי כעסו עלי.
רון,
כמה רגישה את כאמא.
לא חייבת ולא הכרחת.
נתת לו להבין שגם ככה זה בסדר, וזה באמת גם ככה בסדר. בדרך שלו, בזמן שלו.
סיפור חיי מתחברת לכל הנאמר
חיבוק.
כתבת כל כך מרגש, מאיה, וכל כך נכון.
ילדים לא יוצאים מפס ייצור,
ומה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים באותו אופן ועיתוי לשני.
ותרשי לי "לנבא" רגע את העתיד – זה נכון בכל גיל. גם כשהילד בצבא.
תודה שהזכרת לנו את זה.
תודה צפי יקרה.
בהחלט ילדים הם לא פס ייצור, מסכימה איתך לגמרי.
מזדהה לגמרי עם כל מילה. ככה זה אצלינו כמעט בכל חגיגה או מסיבה ואנחנו פשוט שם מחבקים ולא מאלצים. האמת שזה אפילו כבר לא לא מבאס אותי, כי אני יודעת שהוא נהנה וחווה את המסיבה בדרך שלו, וגם אני בתור ילדה לא אהבתי להשתתף כל כך אז זה כנראה גנטי;-).
אגב, פעם יצא לי לפספס מסיבה והוא הלך רק עם אבא וזרם קצת יותר. כנראה שיש קצת משהו נוח בלהתרפק על אמא ועם אבא קצת פחות…
שני יקרה,
זה בסדר גמור שילד ירגיש עם אמא ואבא קצת אחרת, אנחנו לא זהים כהורים, החינוך והערכים שנרצה לתת לילדים שלנו זה העיקר.
אם הוא משוחרר יותר עם אבא זה בסדר גמור, זה יגיע גם עם אמא מתישהו.
שמחה שאת לא מתבאסת מהמצב.
מדהימה שאת תודה על שק הכלים שבזכותך הולך וגדל מפוסט לפוסט מבטיחה ליישם שיגיע הזמן !
שמחה לשמוע שזה עוזר לך ואת לוקחת לך כאמא מה שנכון לך.
אוהבת אותך.
מאיה, פוסט מצוין! לפעמים אנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה ״כמו כולם״ ולא שמים לב למה שעובר עליו. תזכורת נהדרת וחשובה כל כך. כל ילד מתפתח בדרך ובזמן שלו.
תודב רבה ויקי.
ממש ככה, כל ילד והזמן שלו.
תזכורת חשובה מאיה! להרבה ילדים המסיבות הן קושי ולא שמחה. כמו שכתבת, הצפה רגשית – רעש והמולה. כמה נכונה העצה להיות עם הילד, בקצב שלו וברצון שלו. וכשהוא ירגיש מוכן זה יגיע…
לגמרי יגיע. חיבוק.
24 בלילה
הרבה פעמים את מוצאת את עצמך אומרת- מה עשיתי לא נכון שלילד שלי יש קושי?
לילד שלי יש קושי שפתי והאשמתי את עצמי.
אולי לא הקראתי לו מספיק סיפורים? אולי לא שרתי לו? אולי לא דיברתי איתו מספיק?
ויותר מזה, כשילדתי את בתי השנייה אמרו לי- אבל עכשיו תדברי איתה, כדי שלא תהיה בבעיה כמו הגדול.
יקרה שלי,
לא מעט אמהות לוקחות על עצמן את מלוא האחריות כי החברה מכלילה ואומרת מילים לא תואמות למציאות,
אל תקחי על עצמך את הכל, כי אין באמת סיבה.
לילד שלך יש קושי שיכול להיפתר וזה משמח.
ועם בתך השניה את תתנהגי ותעשי מה שאת רואה לנכון כאמא שלה, כי את יודעת טוב, כי את מכירה, כי את מרגישה, כי את אמא.
חיבוק
כל כך נכון מאיה, כתבת את זה כל כך יפה. להכיל את הילד שלנו, להיות איתו ובשבילו כי זה מה שהוא צריך. תודה על המקצועיות שלך והרגישות שלך.
תודה לך דפנה, ראשית על זה שאת קוראת אותי.
בהחלט חשוב להכיל את הילדים שלנו ולנסות להבין את מה שהם רוצים להיות באותו הרגע ולא מה שאנחנו היינו רוצים שיהיו.