היי, אני מאיה

נשואה באושר לרני ואמא לשני בנים צמודים.

כשיהונתן נולד החיים שלי השתנו בתחום האישי ובתחום העיסקי. יהונתן איתגר אותי מאוד ועל כך תוכלו לקרוא בבלוג, למעשה הפורקן בימים הקשים היה הכתיבה למגירה ומכאן נוצר הבלוג.

אני מזמינה אותך להצטרף לרשימת הדיוור שלי ולקבל עידכונים אצלך במייל​

עיקבו אחריי גם באינסטגרם

חדש! כרטיסיות התפתחות
עכשיו לרכישה באתר

בואו לקרוא את הטור שלי
ב-Ynet הורים

מוזמנים לעקוב אחרי
גם בפייסבוק

ואם הילד שלי לא רוצה? מה אני עושה?

פורים בפתח, חג נהדר להורים וגם לילדים.

מלא צבעים ושמחה, ולילדים ? חגיגה אחת גדולה.

אנחנו ההורים חושבים ומתלבטים למה נחפש את הילד שלנו.

משקיעים זמן רב של מחשבה על מקוריות, יצירתיות והתלבטות יחד עם הילד שלנו.

סביב החג כל ההורים פונים ושואלים את הילדים: למה תרצה להתחפש השנה ?

הילד יאמר לנו מספר רעיונות ויחד איתו אנחנו נבחר תחפושת אחת מיועדת לחג הקרוב.

ניסע יחד, נבחר יחד, נמדוד יחד ונהיה מבסוטים עד השמיים וחזרה.

ומה קורה ברגע האמת? הילד שלי מפחד.

תמונה מהרשת

"אמא ואבא אני לא רוצה להתחפש".

אנחנו כהורים יכולים לקחת את זה מאוד קשה, השקענו משאבים רבים כל כך: נסיעה, חיפושים, מחשבות וכמובן התשלום עבור התחפושת שהילד שלנו בחר. ועכשיו הילד לא רוצה להתחפש.

אנחנו כהורים עלולים להיות מתוסכלים, כל הילדים בפורים מתחפשים ונהנים ומה קורה לילד שלי? מה מקולקל בו? הורים רבים שואלים.

אני רוצה להרגיע את העניינים ולבשר בשורה טובה, אין צורך בכעסים ומריבה.

ילדים בגילאים הקטנטנים יכולים להיות בתחושה של פחד מדמויות, ועומס גירויים ולקשר את זה לחג פורים וברגע האמת הם ממש מפחדים.

כעס ומריבה לא יועילו, רק הסבר ותיווך ברמת ההבנה של ילד קטן כל כך.

ואם הוא לא רוצה אז לא, שחררו את זה ממנו ואל תתנו לו להרגיש מקולקל.

ילדים בגיל ההתבגרות הראשון בחייהם, גילאי שנתיים והלאה, מפתחים את חוש הדימיון ופתאום הדמות עלולה להראות כמפחידה ומאיימת.

חשוב מאוד שאתם ההורים תכילו את הפחד שלהם, תתנו לו במה ותדברו עליו.

לאמר לילד "אין לך מה לפחד" לא ממש עוזר לו, הרי הפחד כבר קיים בו.

אמא ואבא יקרים,

לפעמיים את חלומכם אתם רוצים להגשים דרך הילדים.

באלכם שהילד/ה יהיה מחופש/ת לחד קרן מלא בנצנצים או לצב נינג'ה עם חרבות ושריונים.

אבל רגע עצרו ואפשרו לילדים להיות ילדים, ואם הם לא רוצים אז לכבד את הפחדים.

ובכל זאת איך מתמודדים?

ניתן לקיים הכנות כמה ימים קודם לכן, כל המשפחה להתחפש ביחד ולשיר שירי פורים, להכניס את הילדים לאווירת החג השמח הזה.

בתמונה: המשפחה הפרטית שלי בהכנות לחג המתקרב. אלבום פרטי

בבוקר המיועד לתחפושות גם אתם ההורים תתחפשו בצורה עדינה שהילדים יכולו לזהות אתכם ולא לפחד מכם.

תדברו על זה כמה שיותר בבית, ותקבלו את הבחירה של הילד שלכם, אפילו אם הוא רוצה לשים רק חלק מהתחפושת תעצימו אותו ואת הבחירה שלו, זה כבר יותר מכלום.

ואם בכל זאת ניסיתם הכל והוא לא רוצה, כבדו את הבחירה שלו, זה לגמרי שלו.

שימו את התחפושת בתיק ותשלחו את הילד כרגיל לגן, יש סיכוי גבוה שהוא יראה ילדים שהם חברים שלו, מחופשים ויבקש גם הוא מהגננת להתחפש.
יכול להיות "שהאסימון" יפול מאוחר יותר, ויום למחרת ירצה להתחפש למפגש אצל סבתא וסבא או אצל הדודים.

ואולי, אולי הורים יקרים השנה הילד שלכם לא יהיה מוכן להתחפש בחג פורים.
הוא יהיה יותר מוכן לזה בשנה הבאה או בזאת שאחריה וגם זה ממש בסדר.

כבדו את מפת העולם שלו, את הבחירות שלו ותעשו לכולכם חיים יותר קלים.

בברכת חג פורים שמח ומבדח.

תמונה מהרשת.

שלכם
מאיה פולק, יועצת שינה ומדריכת הורים מוסמכת.
בלוגרית הורות ומאמינה בלב שלם כי לכל אמא ואבא לילדים מגיע לשתות,
את הנס קפה שלהם בנחת, והכי חשוב שלא יהיה נס קפה קר.

 

אהבתם? שתפו עם חברים:

3 תגובות

  1. סימה הגב

    מדוייקת
    נכונה
    אלופה!!!

  2. רחל ארליך הגב

    מאיה, חג מקסים ופוסט מקסים.
    את מחזירה אותי שנים רבות אחורה.
    אל זה שנצמד אלי בחגיגת יום ההולדת בגן, ולא שיתף פעולה (אפילו עם העוגה לא!) ובפורים הסכים להתחפש אבל רק בבית; לזה שהגיע לגן מחופש ונרגש, ונבהל מזה שהתחפש לכלב, הלך על ארבע ונבח – ובלתי אפשרי היה להשאיר אותו בגן ולרוץ לעבודה, כמתוכנן… שניהם, אגב, מהצעירים בשכבה, והיו צריכים – כמה פשוט – לגדול קצת.
    כל כך שמחה בהבחנה שלך, בין העולם שלנו לעולם שלהם. מודה על האמירה: "אל תתנו לו להרגיש מקולקל". יש בנו, ההורים, משהו שנבהל ומתבייש כשהילד לא מתנהג "נורמטיבית": אולי זה אומר משהו עלינו, שאנחנו לא בסדר, לא מחנכים כמו שצריך? וגרוע יותר, אולי זה אומר משהו עליו, ומי יודע מה עוד מחכה לנו?… – אבל הם לא מקולקלים, ובד"כ גם אנחנו לא. ולנשום, ולחבק, ולהכין, ולהתרגל – כל אלה יקלו עליהם. והאמת? – גם עלינו.

  3. זיוה רענן הגב

    כמה נכון, מיה. חוויתי את זה עם אחת הבנות שלי

השארת תגובה

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן